רועי רוסטמי: שגרת עבודה יומית לקהילה של סוחרים – מודל פשוט שאפשר להתחיל איתו כבר מחר

אם בא לך להפוך “קהילה” ממשהו נחמד למשהו שמזיז מחוגים, שגרת עבודה היא כל הסיפור. בלי שגרה, גם הקהילה הכי חכמה בעולם תתדרדר מהר מאוד לשיחות “ראית מה עשה השוק?” ותגובות של “מטורף”. כיף, אבל לא מקדם.

 

הנה מודל יומי קצר שהרבה קבוצות משתמשות בו, ואפשר להתאים לכל סגנון מסחר:

 

פתיחת יום: 15 דקות

עדכון מאקרו קצר: מה כנראה ישפיע היום

רשימת נכסים במעקב: 5–10 מקסימום

רמות מפתח: תמיכה/התנגדות, אזורי עניין, תרחישים

כל אחד כותב תכנית ב-3 שורות: מה יחפש, ומה יגרום לו לא לעשות כלום

 

חלון מסחר: מינימום דיבורים, מקסימום בהירות

כל מי שנכנס לעסקה רושם:

למה נכנסתי (סט־אפ)

מה הסטופ

מה היעד

מה הסיכון

 

סוף יום: 10 דקות סיכום

מה ביצעתי לפי התכנית

מה סטיתי ולמה

לקח אחד ליום הבא

 

סוף שבוע: 30–45 דקות

סקירת יומן מסחר

3 דברים לשמר

2 דברים לשפר

כלל אחד חדש לשבוע הבא

 

המודל הזה עובד כי הוא מייצר שני דברים שסוחר צריך כמו אוויר:

גבולות ברורים

רצף שמייצר סטטיסטיקה

 

וככה קהילה הופכת מ”אנשים שמדברים על שוק ההון” ל”אנשים שמתקדמים בשוק ההון”.

שיפור החלטות במסחר בשוק ההון עם הכלים של רועי רוסטמי: פחות רעש, יותר דיוק

 

אם יש משהו שמאפיין כמעט כל סוחר בשוק ההון (מתחיל או ותיק), זה הרגע הזה שבו הראש אומר דבר אחד, הבטן צועקת דבר אחר, והגרף… פשוט ממשיך לעשות מה שבא לו. ואז מגיעה השאלה האמיתית: איך מקבלים החלטות טובות יותר, שוב ושוב, בלי להפוך לרובוט קר ובלי להמר על “תחושת בטן”?

 

כאן בדיוק נכנסים הכלים של רועי רוסטמי. לא בתור קסם, לא בתור הבטחה ל”רווחים מובטחים” (כי בואו, שוק ההון לא חותם על חוזים כאלה), אלא בתור סט כלים פרקטי שעוזר לך לחשוב טוב יותר, לתכנן ברור יותר, ולבצע עקבי יותר. כלומר: להפוך החלטות למסודרות, לא לאלתורים.

 

במאמר הזה נפרק את קבלת ההחלטות במסחר לגורמים, נראה איפה רוב האנשים نופלים (בעדינות, בלי דרמה), ונבין איך להשתמש בכלים של רועי רוסטמי כדי לבנות תהליך: כזה שמרגיש טבעי, קל ליישום, ומייצר שקט בראש גם כשהשוק עושה רעש.

 

למה בכלל החלטות במסחר מרגישות כמו מבחן פתע?

 

מסחר הוא לא רק “לקנות נמוך ולמכור גבוה”. זה בעיקר לבחור בין אפשרויות לא מושלמות בזמן אמת:

 

– להיכנס עכשיו או לחכות עוד נר?

– לקחת רווח קטן או לתת לעסקה “לנשום”?

– זה תיקון בריא או תחילת שינוי מגמה?

– האם אני פועל לפי התוכנית או לפי מצב רוח?

 

הבעיה היא לא שאתה לא חכם. הבעיה היא שהשוק הוא מערכת שמייצרת עומס החלטות: הרבה מידע, הרבה רעש, והרבה “הזדמנויות” שבפועל הן לפעמים סתם פיתוי עם יחסי ציבור טובים.

 

הכלים של רועי רוסטמי בנויים סביב רעיון פשוט: לא מנסים לנחש את השוק. מנסים לבנות תהליך שמייצר החלטות איכותיות, גם כשלא יודעים מה יקרה בעוד שעה.

 

3 שכבות החלטה שאסור לערבב (ורוב האנשים מערבבים בלי לשים לב)

 

אחד הטריקים היעילים ביותר לשיפור החלטות הוא להפריד בין סוגי החלטות. הכלים של רועי רוסטמי עוזרים להכניס את ההפרדה הזו לשגרה.

 

שכבה 1: החלטת אסטרטגיה – מה אני בכלל משחק?

לפני שפותחים גרף, צריך תשובה לשאלות כמו:

– באיזה טווח זמן אני פועל (תוך יומי / סווינג / השקעה)?

– מה הקריטריונים שלי לעסקה?

– מה היתרון שלי (Edge) ומה הוא מבוסס?

 

שכבה 2: החלטת טקטיקה – איך זה נראה היום בפועל?

האסטרטגיה יכולה להיות קבועה, אבל הביצוע משתנה:

– האם היום יש תנודתיות גבוהה?

– האם יש אירוע מאקרו/דוחות שעשוי לשנות קצב?

– האם הסביבה “מגמתית” או “מדשדשת”?

 

שכבה 3: החלטת ביצוע – איפה לוחצים על הכפתור?

זו הרמה המסוכנת ביותר כי היא הרמה הכי רגשית:

– איפה כניסה?

– איפה סטופ?

– איפה יעד?

– מה עושים אם המחיר עושה “כמעט” ואז חוזר?

 

כשתופסים את שלוש השכבות האלה, קבלת ההחלטות הופכת ממשהו עמום לסדרת צעדים. פחות “להרגיש את השוק”, יותר “לנהל את המהלך”.

 

הקטע המפתיע: רוב הטעויות קורות בכלל לא בגלל ניתוח לא נכון

 

כן, אפשר לטעות בניתוח. אבל בפועל, הרבה טעויות מגיעות ממקומות אחרים:

– חוסר עקביות: היום אני לוקח סטופ קצר, מחר ארוך, מחרתיים בכלל “נראה”.

– עומס יתר: יותר מדי אינדיקטורים, יותר מדי דעות, יותר מדי חדשות.

– חוסר תיעוד: אם לא מתעדים, אין למידה. אם אין למידה, חוזרים על אותן טעויות עם בגד חדש.

– טריגרים רגשיים: FOMO, רצון “להחזיר”, או סתם עצבים כי משהו לא קרה כמו שרצית.

 

הגישה של רועי רוסטמי מכוונת לצמצום החלקים הלא יציבים בתהליך. לא לחסל רגש (אי אפשר), אלא לתעל אותו למסגרת שמייצרת ביצועים.

 

כלי 1: צ’ק ליסט שמונע קניות אימפולסיביות (וכן, גם לסוחרים “מנוסים”)

 

צ’ק ליסט הוא נשק סודי שמרגיש פחות סקסי מגרף יפה, אבל הוא מה שעושה את ההבדל בין מסחר מקצועי למסחר של “בא לי”.

 

דוגמה לצ’ק ליסט בסגנון הכלים של רועי רוסטמי (תתאים לך אישית):

– האם אני יודע מה הטיימפריים הראשי שלי לעסקה?

– האם יש טריגר ברור לכניסה (ולא רק “נראה טוב”)?

– האם הסטופ נמצא במקום הגיוני לפי מבנה מחיר?

– האם יחס סיכוי/סיכון עומד בכללים שלי?

– האם יש לי סיבה להימנע בגלל אירוע קרוב?

– האם זו עסקה שמתאימה לתוכנית או סתם כי “משעמם לי”?

 

הרעיון: כשאין צ’ק ליסט, אתה עובד על רגש. כשיש צ’ק ליסט, הרגש עובד אצלך.

 

כלי 2: “מפת תרחישים” – לא לנחש, להתכונן

 

במקום לשאול “מה יקרה?”, שואלים “מה אעשה אם…?”. זה שינוי קטן בשפה שמייצר שינוי גדול בראש.

 

מפת תרחישים בסיסית יכולה להיראות ככה:

– אם המחיר פורץ רמה X ומחזיק: אני נכנס לפי כלל Y

– אם המחיר פורץ ואז חוזר מתחת: אני לא נכנס / מחכה לאישור נוסף

– אם המחיר נתקע בדשדוש: אני מצמצם גודל פוזיציה או נמנע

– אם העסקה הולכת לטובתי: אני מנהל לפי כלל נגרר (Trailing) מוגדר

– אם העסקה נגדתי: הסטופ מופעל בלי דרמה

 

הכלים של רועי רוסטמי שמים דגש על תרחישים כי זה מנטרל הפתעות. השוק עדיין יכול להפתיע, אבל אתה לא מופתע מעצמך.

 

כלי 3: ניהול סיכונים שמרגיש כמו חגורת בטיחות, לא כמו עונש

 

ניהול סיכונים נתפס לפעמים כמשהו “מבאס” שמקטין רווחים. בפועל, זה הדבר שמאפשר לך להישאר במשחק מספיק זמן כדי שהיתרון שלך יבוא לידי ביטוי.

 

עקרונות שמתחברים חזק לגישה הזו:

– גודל פוזיציה נקבע לפי סיכון, לא לפי התלהבות

– לכל עסקה יש תרחיש הפסד מתוכנן מראש

– כלל אחד עדיף על עשרה חוקים שאף אחד לא עומד בהם

 

כמה כללים פרקטיים:

– קבע מראש סיכון מקסימלי לעסקה (באחוז מההון או סכום קבוע)

– קבע “מגבלת הפסד יומית/שבועית” כדי למנוע מצב של מסחר מתוך עצבים

– אל תגדיל פוזיציה רק כי “הפעם זה בטוח” — זה משפט שהשוק אוהב במיוחד להעניש עליו בעדינות

 

כלי 4: יומן מסחר חכם – כי זיכרון זה אחלה, אבל נתונים זה מלך

 

היתרון הגדול של יומן מסחר טוב הוא שהוא מראה לך דפוסים שאתה לא רואה בזמן אמת. ובוא נודה: בזמן אמת אנחנו רואים בעיקר את מה שמתאים לסיפור שאנחנו רוצים לספר לעצמנו.

 

מה כדאי לתעד (בפשטות, בלי להפוך למזכירה):

– למה נכנסתי? (לפי איזה כלל)

– מה היה הסטופ ומה היה היעד?

– האם ביצעתי לפי התוכנית?

– מה היה מצב הרוח שלי לפני ובזמן העסקה?

– מה הייתי משפר בפעם הבאה?

 

שדרוג ברוח הכלים של רועי רוסטמי: תיוגים

תוסיף לכל עסקה תיוג קצר:

– “A+” אם זו עסקה מושלמת לפי הכללים

– “B” אם היא סבירה אבל לא מושלמת

– “C” אם זו הייתה חריגה (וכדאי להבין למה קרתה)

 

אחרי 30–50 עסקאות, אתה לא צריך לנחש מה עובד. אתה רואה.

 

כלי 5: סינון רעשים – כי לא כל מידע מגיע עם ערך

 

השוק מלא באנשים נחמדים עם דעות. חלקם גם צודקים לפעמים. הבעיה היא שהמוח שלך לא נבנה לצרוך 80 דעות ביום ולשמור על עקביות.

 

כלי סופר פרקטי כאן הוא “דיאטת מידע”:

– שעות קבועות לצריכת חדשות/סקירות

– מקורות קבועים (מעטים, איכותיים)

– איסור “לקבל החלטה בגלל ציוץ”

 

מטרת הסינון: לשמור על המוח שלך חד. כי מוח עמוס מקבל החלטות איטיות, ובמסחר איטיות היא לפעמים יקרה.

 

שאלות ותשובות שחותכות את הערפל

 

שאלה: הכלים של רועי רוסטמי מתאימים גם למתחילים?

תשובה: כן, במיוחד למתחילים. הם מונעים הרגלים מבולגנים כבר מההתחלה ונותנים מסגרת פשוטה: מה לבדוק, מתי לפעול, ואיך למדוד.

 

שאלה: זה אומר שאני חייב לעבוד רק עם צ’ק ליסט ולא “להרגיש”?

תשובה: אפשר להרגיש המון. פשוט לא נותנים להרגשה להחליף כללים. הצ’ק ליסט הוא השומר בכניסה.

 

שאלה: כמה זמן לוקח לראות שיפור בהחלטות?

תשובה: לעיתים תוך שבוע-שבועיים מרגישים יותר שליטה, אבל שיפור יציב מגיע כשצוברים נתונים ביומן ומבינים דפוסים (חודש-חודשיים של עבודה עקבית עושים קסמים).

 

שאלה: מה הכלי הכי חשוב מכל אלה?

תשובה: צ’ק ליסט + יומן. הראשון משפר החלטות בזמן אמת, השני משפר את מי שמקבל את ההחלטות לאורך זמן.

 

שאלה: מה עושים כשמפחדים ללחוץ על הכפתור למרות שהכול מתאים?

תשובה: מקטינים גודל פוזיציה לרמה שמרגישה נוחה. פחד הוא לפעמים פשוט סיכון גדול מדי ביחס לביטחון שלך בתהליך.

 

שאלה: ומה אם אני “צודק” אבל הסטופ יוצא ואז זה חוזר?

תשובה: זה חלק מהמשחק. מה שחשוב הוא שהסטופ יהיה במקום הגיוני ושעקביות תישמר. התפקיד שלך הוא לבצע נכון, לא להיות נביא.

 

שאלה: אפשר ליישם את זה גם בהשקעות ארוכות טווח?

תשובה: בהחלט. תרחישים, ניהול סיכונים ותיעוד החלטות עובדים מצוין גם בהשקעה, פשוט עם טווחי זמן אחרים.

 

7 צעדים שמיישמים כבר השבוע (בלי להיכנס לפרויקט חייך)

 

– בחר אסטרטגיה אחת לעבודה בחודש הקרוב (רק אחת)

– בנה צ’ק ליסט של 6–10 סעיפים, קצר וחד

– לפני כל עסקה: מלא צ’ק ליסט (כן, גם אם “ברור לך”)

– אחרי כל עסקה: שורה ביומן + תיוג A/B/C

– פעם בשבוע: סקירה של 10–20 עסקאות ושאלה אחת: מה חוזר על עצמו?

– קבע כלל סיכון קבוע לעסקה וליום

– נתק מקור רעש אחד שמוציא אותך מפוקוס (רק אחד, בקטנה)

 

הקטע היפה הוא שהצעדים האלה לא דורשים כישרון מיוחד. הם דורשים החלטה להיות עקבי. והשוק, באופן מפתיע, מאוד מעריך עקביות.

 

סיכום

 

שיפור קבלת החלטות במסחר לא מגיע מלהוסיף עוד אינדיקטור או למצוא “שיטה סודית” שכולם פספסו. הוא מגיע מתהליך: צ’ק ליסט שמונע אימפולסיביות, מפת תרחישים שמכינה אותך במקום לנחש, ניהול סיכונים שמגן עליך כשאתה אנושי, ויומן שמחזיר לך אמת במקום סיפורים.

 

הכלים של רועי רוסטמי מכוונים בדיוק לשם: להפוך מסחר למערכת החלטות ברורה, כזו שמצמצמת רעש ומגדילה דיוק. לא כדי שתמיד תצדק, אלא כדי שתעבוד נכון מספיק פעמים — והסטטיסטיקה כבר תעשה את שלה.